אבל נראה מה יצא אני יותר מתייחס לזה כיומן רושם כל מה שקורה ומה שחושב, למשל כרגע השעה 2:55 ולא ישן כמו תמיד במקום זאת חשבתי לפתוח בלוג לראות על מה כל המהומה.
במבט ראשון נבהלתי לא הבנתי מה אני עושה ומה צריך לעשות אבל אחרי 5 דקות הבנתי.
הנה שוב פעם מקשיב לשיר
Бой продолжается
שזאת אומרת הקרב ממשיך, וכשאני חושב על זה הקרב באמת ממשיך הרי החיים הם מלחמה אחת גדולה.
נזכרתי בשנה האחרונה שלי של הלימודים איך נכנעתי וכמעט הצלחתי לגרום ל"הפסד טכני" .
הצלחתי לחזור לעמוד אבל השאלה היא עוד כמה זמן אני יחזיק מעמד כי כפי שאני רואה את זה כרגע המצב שלי לא משהו.
חסר חברים... חסר חיים.....
האנשים חיים בשביל משהו... ככה הם ממשיכים להחזיק מעמד....
ולי אין שום דבר חוץ מהרגשות אשמה שארגיש אם אעשה מה שכמעט הצלחתי..
המשפחה שלי תרגיש אשמה ואני לא רוצה שההורים שלי ירגישו שזאת אשמתם אחרי הכל נולדתי כשהם היו בני 19 הם בעצמם צעירים וחסרי ניסיון..
בנימה זאת אלך לישון לפני שארדם על המקלדת
לילה טוב
;){kind=link}